הלב מתכווץ קלות 

התמונות והפוסטים של משתתפי המרתון המלא, כשאני לא הייתי שם השנה… גרמו לי להתכווצויות. אמנם לא הייתי מבחירה שלי, אז מה?
בסיום המרתון, לאחר שהמשכתי לרוץ גם אחרי כשנתקלתי בקיר, עם כאבי ברכיים שליוו אותי תקופה ארוכה, קיבלתי החלטה קשה – להירגע.
בחרתי להסתפק בריצות 10 קמ ולהנות.
לבחירה הזו יש משמעות והיא לא קלה.
אחת ההשלכות היא ההתכווצויות כשאחרים רצים מרתון מלא ואני לא.
כך זה גם בתהליך חיפוש עבודה.
מתמקדים במה כן – תפקיד שמתחבר לתשוקות, לכישורים ולפוטנציאל ומוותרים על חיפוש אפשרויות אחרות.
לכל בחירה יש מחיר ולא קל ״לשלם״ אותו.
עניין של מיינדסט, כי הכל בראש.
המחיר לפעמים מלווה בפרפרים (למצוא את משרת החלומות) ולעיתים בהתכווצויות 😍 (של מה הפסדנו).
לא מאמינה שעברו 3 שנים מהמרתון המלא שלי ושלנו – מתגעגעת לרוץ עם החברים שלי❤️
ואתם? למה אתם מתגעגעים?
מה הבחירה שלכם שגורמת לפרפרים או התכווצויות? כאן עבורך❤️ ענת כנען, איתך בדרך להצלחה בקריירה

לפוסטים נוספים, בקרו בעמודי הרשתות החברתיות שלי

שתפו פוסט זה

פוסטים נוספים

יחד במסע

יחד במסע לפתיחת חברההוא הגיע אלי ללוות אותו במסע לקראת פתיחת החברה.ידע